אומנות המחזור

מאמרים נוספים
בין שינה לשינוי
ראש השנה הראשון
יום תרועה
יום חידוש הבריאה והאדם
מאמרים נוספים
הבקשה היחודית לימים הנוראים
"זכרנו לחיים"
"תשובה, תפילה וצדקה"
יום של התחדשות
היום הרת עולם
חגיגות יום ההולדת של האנושות
ארבע נשים - ארבע תקוות
מאה יבבות מאה תקיעות
מאמרים נוספים

מכירים את הסמל המשולש ובו שלושה חיצים הנעים סביב עצמם?

סמל זה, שמשמעותו "ניתן למחזור", מוכר לכל צרכן, ומתנוסס כמעט על כל מוצר שמכבד את עצמו.

כבר למעלה משני עשורים, שהמילה "מחזור" אינה עוד חידוש לשוני שנמצא במילון בלבד. הרעיון של מחזור פסולת למטרת חיסול מצבורי האשפה, מה שהיה נשמע כגימיק פרסומי של ה"ירוקים", חדר לתודעת הציבור וצבר אוהדים ברחבי העולם. רוב המדינות המתקדמות כבר שוחות היטב עם הזרם החדש, ונראה שהן אפילו מתחרות ביניהן, מי תצליח ליזום פרוייקטים מקוריים יותר לטובת המחזור.

אין ספק, שלא גל נוסטלגיה או שמרנות יתרה הן שעוררו את התנועה. התופעה החדשה יחסית היא תוצאה של הכרח: החיים המודרניים המהירים מולידים יצור הרסני של פסולת במימדי ענק. מול מצבורי האשפה הענקיים וזיהום-הסביבה שבא בעקבותיהם, הגיעו מדינות רבות למסקנה שמחזור הוא התגובה המתבקשת. ע"י המחזור בתעשיה, מקוות הרשויות לפתור שתי בעיות כאחת: לצמצם את הפסולת במקורה, וגם ליצור ממנה אנרגיה. חלומם של אנשי איכות הסביבה הוא, להגיע לעידן שבו האשפה – לא רק שלא תהווה מטרד, אלא תהפוך לאוצר זמין של חומרי גלם.

מה חלקנו שלנו, כצרכנים הקטנים, ביוזמה הבינלאומית? לא הרבה בשלב זה, פרט להשתדלות הסמלית להניח את הבקבוקים הריקים במיכלי האיסוף, ואולי גם לחשוב פעמיים לפני השימוש הגורף במוצרים חד-פעמיים בזבזניים. המחזור אינו אידיאל בעבורנו אישית. אין לו ערך עצמי בעינינו מעבר לתרומה האמיתית שלו לשימור הבריאה, מדוע אם כן נדרשנו לו? – משום שיש בו גורם המחכים אותנו. מעבר למשמעות המקומית שלו כפתרון לבעיות אקולוגיות.

*

בימים אלו שאנו שרויים בהם, ימי הרחמים והסליחות, נעשה הפועל: חז"ר שימושי במחוזותינו. אנחנו מרבים לשמוע אותו בהקשר לחזרה בתשובה. עובדה זו, מעלה בנו תהייה: האם יש קשר רעיוני בין החזרה בתשובה לבין המחזור הפופולארי, מלבד הדמיון הלשוני? האם יש ביניהם מן המשותף?

דומה שלא טעינו. אכן, מחזור וחזרה בתשובה בני אותה משפחה הם. כאשר אנו מבקשים לשבר את האוזן ולפשט לעצמנו ככל האפשר את התפקיד שלנו בעשיית תשובה, אנו מוצאים, כי תשובה גם היא תהליך של חזרה לאחור. בתרגום מילולי-חופשי ניתן לקרוא לה מחזור, ואולי מחזור מעשים.

ננסה להבהיר זאת:

מהי תשובה? ראשית, וזאת יש לשנן היטב, מצוות תשובה היא מצוות עשה מן התורה, חיוב הלכתי המוטל על כל איש מישראל באשר הוא – צדיק כרשע, מדקדק במצוות או חלילה בעל עבירה. זמן המצווה – בכל עת. אמנם החיוב גדל בזמנים המיוחדים לתשובה – יום הכפורים ועשרת הימים הקודמים לו. אז ד' קרוב לקוראיו, ומצוי במיוחד לשבים אליו בלב שלם.

אנחנו מבקשים לחזור, לאן? – לנקודת המוצא. מצוות התשובה דורשת מאיתנו לשוב בעקבי הזמן, לחזור אחורנית, כדי לבדוק ולתקן את הדרך אשר הלכנו בה. הגישה היסודית שמשדרת מצוות התשובה אומרת: כדי להתקדם – יש לחזור אחורנית, יש לסגת כדי להמשיך. אי אפשר לשאוף לשיפור בלי תיקון של הישן, אי אפשר לרוץ אל מטרה בלי עצירה לבקרה.

 התיקון הוא הכרחי. שאיפה קסומה לשיפור גורף – אין לה אחיזה במציאות. הבטחה חמה לשינוי "ממחר" – עתידה להתפוגג ללא כל רושם. כלל נקוט בידינו: מצווה אינה מכבה עבירה, ריבוי זכויות ע"י מצוות ומעשים טובים, אינו יכול להוות תחליף לתיקון החטאים.

נושא המחזור מבהיר לנו בציוריות: פסולת אינה מתכלה מעצמה, תוצרת לוואי של צריכה אינה מתנדפת לחלל. גם מעשים שליליים אינם נמחקים מן המציאות, הם אינם נמוגים בעשן הזמן, כפי שקל אולי לחשוב. הם קיימים בהחלט, במציאות הרוחנית, רשומים במרומים, ויש להם השפעה רבת-הקף על כל הסביבה.

מכיון שכך, ברור לנו שאי אפשר להמשיך הלאה בתעשיית המעשים המסחררת, מבלי לתת את הדעת על תוצרי-הלוואי. חייבים לטפל במצבורים של השנה החולפת, לבדוק אותם ולמיינם, עת לשמור ועת להשליך, לאפסנם בסדר נאות ולערוך בדק-בית במחסנים.

לצורך זה ניתנו לנו ימי הרחמים, כדי שנוכל להתכונן בהם למשפט, ולהכין מענה לשאלה שנשאל ביום הדין: מה נאגר במחסנים שלנו בשנה החולפת?

*

מה אכן נמצא שם? – המחשבה על כך קשה. לפעמים אמנם איננו משתמשים בכינוי "פסולת", כי הוא כוללני מדי, אך ברור לנו כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. אפילו אל המעשים הטובים שלנו סביר להניח שהשתרבבו חומרי לוואי נפסדים, כל מיני שאריות בלתי רצויות שמעכירות את המטענים.

ה"פסולת" הזו, שהצטברה אצלנו, אינה נושאת ריחות נעימים במיוחד. בנוסף, בשעה שהיא עוברת את סף הקיבולת שלה, היא עלולה להיות מסוכנת ולהפיץ זיהום לא רק בקרבנו, אלא גם בסביבה כולה.

עובדות אלו, אינן חדשות לנו, לצערנו. למרות זאת אנו מוצאים את עצמנו עומדים חסרי אונים בשערי יום הדין ושואלים את עצמנו: מה עושים? כיצד מתמודדים עם משא העבר? והנה פלא, בדיוק עכשיו, לפני שאנו עומדים להרים ידיים ולהתקף בחלחלה מול חומרת המצב, באה בשורת המחזור החדשה-ישנה ומוסרת תנחומים: אין מקום ליאוש, המצב אינו בלתי הפיך. לא נגזר עלינו להקבר חיים תחת ערמות הפסולת שיצרנו במו ידינו. אף אם כשלנו בעוונינו - לא אבדה תקווה. העוונות לא יכריעו אותנו. בטרם נוצרה בעולם מציאות החטא, נברא לה פתרון קדום, ושמו תשובה.

*

התשובה, בדומה למחזור של העולם הגשמי, מסוגלת לא רק להציל אותנו מטביעה בחלאת החטא, אלא גם להוציא אותנו זכאים מן ה"עסקה". יש לתשובה יכולת מופלאה לשרת את המטרה הכפולה: גם להסיר את הזיהום מן הנפש וגם להפוך רע לטוב, להפיק תועלת מן האשמה. זוהי אפשרות מעשית, למרות שהיא נשמעת מדהימה. זהו פלא שרק רבון העולמים יכול בחמלתו הגדולה להעניק לנו. אבל בל נקדים את המאוחר. כרגע אנחנו מצויים עדיין בצעדי ההתחלה, ואחרי שהשתכנענו בגודל ההזדמנות אנחנו שואלים את עצמנו: כיצד עושים זאת? איך מתחילים לחזור בתשובה?

ננסה לערוך חזרה על מה שבעצם ידוע ומוכר לנו. נסכם את העקרונות היסודיים של התשובה, כפי שקבלנו מרבותינו. גם כאן, שלבי הביצוע מקבילים לתהליך המחזור של עולם החומר.

א'. ריכוז – השלב הראשון בפעולות המחזור המקובלות הוא פעולות של ריכוז ואגירה. כדי לעצור את תהליך הזיהום באיבו, נוהגות הרשויות לאתר את יצרני הפסולת הפונטציונאליים ולהציב מכלי איסוף לידם.

הריכוז של הפסולת הוא השלב הבסיסי, לפני שנמשיך במסע הבלתי נמנע אל מוקדי הזיהום.

מה אומרים הדברים לגבינו? אנחנו מכירים את תנאי התשובה. הראשון שמו: "הכרת החטא". אמנם בהתבוננות נמצא, כי גם שלב זה מורכב ממספר שלבי ביניים, שכולם הכרחיים וכולם בנויים זה על גבי זה, בלא אפשרות ל"קיצורי דרך" או ל"עקיפות"

מה נדרש מהאדם הבא להטהר ומבקש להיטיב את דרכו?

לפני הכל, עליו לערוך ריכוז מסודר של 'מצבורי אשתקד'. הרישום של המעשים מן השנה החולפת, סיכום טורי המצוות והעבירות זה לעומת זה, קרוי בלשון חכמינו "חשבון נפש". חשבון נפש הוא חובה קבועה לכל עובד אלוקים, ביחוד עתה, לקראת ימי הדין הממשמשים ובאים. כל אחד מאיתנו מתבקש ליטול לעצמו פסק זמן שקט לעיון ביומנים, לערוך – מומלץ ע"ג הכתב ולברר לעצמו: על מה הוא שב? במה התקדם או במה, חלילה, התרפה בשנים עשר החודשים האחרונים? מהן נקודות החולשה שלו בעבודת ד'?

החישוב מוכרח להיות יסודי ומדוייק. המאזן השנתי המתקבל כתוצאה מחשבון-נפש אמיתי אמור לשפוך אור על השנה החולפת להבליח בעלטה שהצליחו ההרגל והשכחה לפזר. בחשבון נפש מתגלים: הרגלים שהשתרשו, הנהגות נפסדות וגם מעשים שנראו מראשיתם כטובים וכעת מצטיירים אחרת.

את כל אלו מוטל על האדם להביא לטיפול ב"מפעלי המחזור" של חודש אלול.

ב'. ניתוח - עם הנתונים בידו, הוא עולה לשלב הבא. שלב זה עולה על קודמו ברמת הריכוז הנדרשת עבורו, ומצריך יותר משאבי נפש ויותר השקעה של זמן. דרושה ירידה לשורשי החטא, כהכנה לתיקון.

בניתוח עצמי חוקרים את העבירה, מחפשים את המידות המגונות שהביאו למכשלה, ובודקים מהם הליקויים הנפשיים, שהיו הסיבה הראשונה להתדרדרות. ניתוח זה דומה במהותו למיון חומרי הגלם בתהליך המחזור. במפעל מפרידים בין הרכיבים ומזהים את חומרי הגלם השונים. טיב השימוש ואופי המחזור יקבעו לפי רכיבי היסוד: מיכלי זכוכית – יהפכו לבקבוקים, פחיות – יספקו אלומינים, רכיבי פלסטיק יהיו בגלגולם החוזר צעצועים ומכשירי חשמל משומשים יפורקו לרכיביהם ויעובדו לפי חומריהם.

להבדיל בנמשל, בתהליך התשובה, נדרש כל אחד לערוך אנליזה של החטא. לפרק את העבר לגורמיו ולטחון אותו עד דק. ע"י הבחינה הנוקבת במצפוני הלב מגלים את "חומרי הגלם": לשון הרע, למשל, יכול לנבוע משנאת חינם, מגאוה, מתחושה של הפקרות כללית ולפעמים מתערובת של כולם יחד. החיפוש אחר שורשי החטא מביא את האדם למסקנות מפתיעות אודות המניעים הסמויים של מעשיו. מסקנות אלו תהוונה בסיס לפעילות, כאשר יבוא לחפש דרך חדשה, כחלק ממערך ההשתפרות בשנה הבאה.

*

כאן מצורפת אזהרה. שלב זה עלול להיות קשה, כפי שנאמר: 'עקוב הלב מכל'. גם כשמנסים לרפאותו, עדיין נשארת הדרך סבוכה. אנשים מן השורה מעדיפים ככל יכולתם להתמקד בתיקון המעשי, ובלבד שלא יגיעו אל חלקים בנפש, שהם מעדיפים להכחיש.

זה קשה אמנם, אך בלתי נמנע. מי שרוצה להשתמט בתואנה שהדרישה הזו היא חומרה, חידוש מבית מדרשם של חכמי המוסר, יעיין נא במחזור וימצא שה"וידוי הארוך" ליום הכיפורים אינו מסתפק ברשימת עוונות מסודרת בסדר אלפא-ביתא, אלא מוסיף ומפרט את כל ה"על חטא", שהם בעצם שורשי החטא.

ביום הקדוש נדרש היהודי להתוודות – לא רק על העוונות בפועל, אלא גם על הסיבות שהביאו אותו להמרות את פי ד': בביטוי שפתיים, בליצנות, בקשיות עורף ועוד. כל אלו הם "חומרי הגלם" של העבירה. אמנם לפניו יתברך "הם גלויים וידועים", אבל אנחנו, כבני אדם, נדרשים לתור ולשרש אחריהם. רק בזכות המאמץ מצידנו לאתר אותם, נוכל להעיז ולבקש כפרה.

כעת ריכזנו כבר את המעשים הטעונים שיפור, השתדלנו גם לערוך מיון קפדני של "חומרי הגלם" (היינו, שרשי החטא), עד מקום שידינו מגעת. במהלך המיון התברר לנו כי צברנו לחובתנו הררים של פסולת. ידיעה זו עלולה להחליש אותנו. אנחנו שואלים: מה הלאה? מהי התכלית של כל העבודה? מה מעוניין המחזור להפיק מכל הבלאי המשומש שהצטבר.

*

כבר הובטחנו כי אם נפעל עפ"י ההוראות, לא נמשיך להתבוסס בביצת העבר גם בשנה הבא, ולא נסבול עוד מתופעות-הלוואי של העוונות. לתשובה, בדיוק כמו למחזור יש כח נפלא לעצור את מעגל הנזקים של הפסולת, ולקטוע אותו באיבו. בכח הטהרה שלה היא ממגרת את ההשלכות ההרסניות וממזערת את מימדי הזיהום הנפשי עד לאפס. מטרה זו הושגה כבר, לפחות, בחלקה, ברגע שהתחלנו לשוב. התשובה מועילה לאדם מרגע ש"ישמע מוסר החכמים והמוכיחים, יקשיב וישמע ויכנע. האיש הזה ברגע קטן יצא מאפילה לאור גדול" (רבינו יונה, שערי תשובה)

הרצון הראשון לחזור, התפנית החדה והכנה שבצענו בתודעתנו, לאחר שעמדנו על עומק החטא ועל מצבנו המסוכן, היא כשלעצמה תחילת התשובה. אמנם, ארוכה עוד הדרך לפנינו, לתשובה השלמה נחוץ "טיפול המשך" של חרטה, וידוי וקבלה לעתיד, אבל, גם אם טרם נרפאנו מחוליינו, המצב כבר אינו סופני, התקווה מסתמנת באופק. ע"י השלב הראשון של הכרת החטא, נכנסנו לתהליך החיובי של עיבוד מעשים מתוך מודעות. המחזור הקוסם כבר פועל בתוך הנפש ומכונן מהפך סביבתי מקיף. כך למדונו רבותינו: האדם שגומר בדעתו לשוב, פותח פתח כפתחו של מחט ומקבל על עצמו להשתנות, כבר נחלץ מן הבוץ. רוח הטהרה שננסכת בו תסייע לו להוציא את שאיפותיו לפועל ולטהר את כל מעשיו עד האחרון שבהם.

*

למעשה, די לנו בכך. אפשר לעצור כאן אלא שלא אמרנו הכל. לתשובה יש עוד סגולות רוחניות מופלאות שמזכות את האדם ברווחים למעלה מדרך הטבע. כאשר אנו מגיעים לסגולותיה של התשובה – ההקבלה חיוורת, כל משל יהיה חיוור מלהמחיש את מתנת התשובה. בכל זאת נמשיך להשתמש בהקבלה של המחזור, אולי תועיל לנו במקצת כדי להבין את גודל החסד שקבלנו.

הרחבנו על המחזור כפתרון לזיהום האקולוגי. אמור מעתה במה כוחו גדול? במה שהוא מפיק מהרע עצמו את הטוב. מהפסולת המטרידה – את התועלת לתעשיה, מסכנת הזיהום – את האנרגיה לסביבה.

אף התשובה כך היא, וזהו היתרון הכפול שלה. ראו נא את פלא "מחזור המעשים": אותו מעשה עצמו שהיה אסור ומסוכן, שהכתים את נשמתו של היהודי והעכיר את מעמדו הרוחני – מאותו מעשה עצמו מסוגל האדם בכח התשובה להפיק טובה וברכה ולקנות לעצמו אושר בשני העולמות.

כיצד? ההסבר פשוט: תהליך התשובה שבוצע לימד את היהודי לזהות את הכוחות הדומיננטיים בנפשו ולעמוד על טיבם. משהכיר בהם, יוכל לרתום אותם לעשיית הטוב, לנצל את הנטיות הטבעיות שלו לעבודת ד'. זוהי ההשפעה המיידית. אבל ההשפעות הסגוליות גדולות ממנה ומרחיקות לכת: התשובה ממשיכה ללוות את האדם למעלה, עד כסא הכבוד, היא מתגמלת אותו בשכר רב ומעלה אותו לדרגות שלא הגיע עדיהן קודם החטא. אלו הם דבריו המפורסמים של הרמב"ם בהלכות תשובה (פ"ז הלכה ו'): "גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה... אמש היה זה שנאוי לפני המקום, משוקץ ומרוחק ותועבה, והיום הוא אהוב ונחמד, קרוב וידיד"...

בדיוק כמו המחזור: התשובה מפיקה מהרע עצמו – את הטוב, מזוהמת החטא – את ההתרוממות של קרבת אלוקים. למפרע מתברר, כי העבירה עצמה זיכתה בדיעבד את היהודי בהתעלות. בכח מצות תשובה נעשה החטא עצמו ל"חפצא של מצוה" (חידושי הגרב"ד ליבוביץ זצ"ל).

הלכה פסוקה היא: העושה תשובה מאהבה – זדונות נהפכות לו לזכויות (יומא פ"ו) –עוונות וחטאים עוברים מטור החובה – לטור ההטבה. בכח התשובה הם נזקפים לזכותנו. מעפר נוצר זהב, ממצבורי הרפש – זכויות נוצצות כיהלומים. האין זה פלא של ממש?

כה פירש אחד מגאוני המוסר את נוסח התפילה של נעילה, הנאמר על ידינו בשלהי היום הקדוש: "אין קץ לניחוח אשמותינו" – מי יודע מהו ריח הניחוח שעולה לפני ה' מאשמותינו ומחטאותינו, המתמרקים באהבה מידי שנה בשנה...

 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים