לסיגליות המאובקות על ידי הרוח יש צבעים כהים ביותר, שכן הרוח אינה מבחינה בצבעים, וגם אינה זקוקה לצבע. לעומת זאת, לפרחי הסיגליות המאובקות על ידי חרקים יש צבעים מרהיבים, שכן מטרתם למשוך את החרקים. גם כאן התכליתיות זועקת!

'חגב הקטבים' משמיע את קולו על ידי שפשוף קצה של כנף אחת שלו על גבי יותר ממאתיים בליטות המצויות על כנפו האחרת. בבסיס הכנפיים מצוי מגבר קטן העשוי שריון-כיטין (חומר שממנו עשוי שלד החרק) חזק מפלדה. מגבר זה גורם שהצליל יישמע במרחק קילומטר וחצי. מעבדת חיל הים האמריקאי בניו-לונדון שבמדינת קונטיקט השתמשה בעקרונות שנלמדו ממגבר טבעי זה לפיתוח מערכות איתות רבות עוצמה.

הצרצר מצוייד בכלים מדהימים ביותר להפקת צלילים. יש לו שתי גומות צליל, אחת בכל צד של בטנו. הן נשלטות על ידי משטחים דמויי צלחות, המורמות ומורדות כדי לווסת את עוצמת הצליל. לכל גומה יש ראשי תוף, מגבר, לוח שליטה וצינורית המספקת אויר להפקת הצליל. תופעה זו של הפקת מוסיקה שכיחה מאוד בכל עולם החי. כל מקרה מהווה פלא מתוכנן של מורכבות מדוייקת.

אחד מבעלי החיים העושה שימוש מדהים ב'מדחום' הוא עוף המדגרה הקרוי 'תרנגולת מאלי האוסטרלית'. עוף זה, המזכיר במראהו תרנגול הודו, נושא במקורו מדחום טבעי. התרנגולים הללו מדגירים את ביציהם בתוך ערימות של צמחים רקובים. מדי דקות אחדות תוחב הזכר את מקורו לתוך ערימת הזבל ובודק את הטמפרטורה. כאשר היא עולה מעל ל 33 מעלות, הוא חופר בתל פתח איוורור שיצנן את הביצים. כך נשמרות הביצים בטמפרטורה האופטימלית עד בקיעתן.

כיצד מסבירים חסידי האבולוציה תופעות אלו? על פי התיאוריה המקובלת של מוטציות מקריות, הם חייבים לתלות את התופעה במקריות בת-מזל. סיכוי ההסתברות של מקריות כזו הוא אחד למליארדי מליארדים! אולם אפילו נניח שבעל חיים מסויים 'פיתח' איברי צליל, כיצד ייתכן שמקרה נדיר כל כך קיים בסוגים כה רבים של חיות, ומרביתם של אלו אינם 'קרובים' כלל זה לזה! הסברים אלו מנוגדים לכל היגיון, ולא יתקבלו על דעתו של שום אדם בר דעת.