האות דָּלֶת

 
אותיות נוספות
האות אָלֶף
האות בֵּית
האות גִּימֶל
האות דָּלֶת
אותיות נוספות
האות וָאו
האות זַיִּן
האות חֵית
האות טֵית
האות יוּד
האות כָּף
האות לָמֶד
האות מֵם
האות נוּן
האות סָמֶך
האות עַיִן
האות פֵא
האות צָדִי
האות קוּף
האות רֵיֹש
האות שִׁין
אותיות נוספות

 

ג'ו-ד' – גמול דלים

מערכת היחסים הפנימית שבין הנצרך לבין המיטיב עמו נרמזת במבנה האותיות ג' וד', וכן במיקומן זו ביחס לזו. מדוע מתוחה רגלה של הגימ"ל שמאלה, כלפי הדל"ת? ללמדנו, שעל גומל החסד לחפש את הדל, למוצאו ולהציע לו עזרה ללא שהיות. עליו לרדוף חסד וליזום עשיית פעולות שייטיבו לזולתו. גגה של הדל"ת דומה לאפרכסת של אוזן הפונה לאחור, כלפי הגימ"ל. דבר זה מצביע על כך שהדל מטה את אוזנו לשמוע את אשר יאמר איש החסד ההולך בעקבותיו. ויותר מכך, אף שלעתים הדל מתבייש לבקש נדבות, בלבו פנימה הוא מייחל לעזרה.

האות דל"ת מפנה אל האות גימ"ל את גבה ולא את פניה, כי רצוי שהדל לא ייפגש פנים אל פנים עם מי שגומל עמו חסד. על הסיוע להינתן בדיסקרטיות, כדי לשמור על הכבוד העצמי של מקבל הסיוע. הדרגה הגבוהה ביותר של מתן הצדקה היא, כאשר גומל החסד אינו יודע למי הוא נותן, והדל אינו יודע ממי הוא מקבל.

לאות ד' צורה של דֶלֶת פתוחה. גם שמה, דל"ת, קרוב למלה דלת. האות ד' רומזת גם לדל המקיש על דלת ומבקש נדבה. בביאור התלמודי לאל"ף-בי"ת מתפרשות האותיות ג' ו-ד' כקריאה: "גמול דלים" (מסכת שבת דף ק"ד, א'). ג' וד' מייצגות את אחד משני התחומים של מערכת החובות המוטלות על האדם: את המצוות שבין אדם לחברו.

ד' – עולם טבעי ועל-טבעי

האות ד', שערכה המספרי הוא ארבע, מסמלת את העולם הגשמי המתפשט לארבע רוחות - צפון, דרום, מזרח ומערב. הדבר תואם את החיוב המוטל על האדם להתייחס כהלכה לרעהו ולגמול עמו חסד בתחום הגשמי.

גם הייעוד העל-טבעי מתחלק לארבעה חלקים, כאשר הוא מגיע לעולם הטבע. לכן, כאשר הנהר המשקה את גן עדן זרם אל מחוצה לו, נאמר: "ומשם ייפרד, והיה לארבעה ראשים" (בראשית ב', י').

בספרות הקבלה מתוארת גם בריאת העולם כתהליך שנבראו בו "ארבעה עולמות". עולמות אלו מייצגים דרגות בסדר פוחת והולך של קדושה - החל מן הדרגה הקרובה ביותר לבורא, שהיא קדושה שמעבר להשגת האדם, וכלה בעולמנו. ארבעת העולמות הם: אצילות, בריאה, יצירה ועשייה.

ארבעה שלבים היו גם לגאולת מצרים. אלו מתוארים בארבע מילים: "והוצאתי... והצלתי... וגאלתי... ולקחתי". ארבעה שלבים אלו מסייעים למוח האנושי להבין מעט את מהותה הנסית והייחודית של יציאת מצרים.

ד' וה'-ביטחון בה'

האות הבאה אחרי דל"ת באל"ף-בי"ת, היא האות ה"א, אות המייצגת את השם ומגדילה את הטווח הרחב שבין העושר לבין הדלות. על ידי כך שהדל-דל"ת מפנה את פניו אל ה' – ה"א, הוא מבטא את אמונתו שה' הוא הזן ומפרנס אותו, וכי אין הוא בוטח בעזרת בני אדם. רעיון זה מובע בברכת המזון, שאנו מבקשים בה: "ונא אל תצריכנו, ה' אלוקינו, לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלוואתם, כי אם לידך המלאה, הפתוחה, הקדושה והרחבה". המסר שמעבירה לנו הדל"ת הוא, אפוא, התקדמות לקראת ביטחון בה' וציפייה לקבלת טובו וחסדו.

סידרן של האותיות

האות ג', גימ"ל, לפי הגמרא מסמלת את האדם גומל החסד, בעוד שהאות ד', דל"ת, מרמזת לדל המקבל את החסד. פעולת החסד, הנובעת מרחמנות על הדל, ניכרת במילה חסד: חס ד, חס על הדל. ערכו המספרי של גמ"ל, נתינת החסד, הוא 73, ערכו המספרי של חסד - 72, בצירוף התיבה - 73, מלמד על האות ג', גמ"ל, המסמלת כח התחסדות עם הבריות.

הלקח הנלמד מסדרן של האותיות הראשונות באל"ף – בי"ת הוא שאחר לימוד (אל"ף) והבנה (בי"ת) חובה על האדם לדאוג גם לזולתו הן בגשמיות והן ברוחניות ולגמול דלים. כשבני אדם ממלאים את תפקידם בעולם כראוי, והם נותנים ונוטלים כראוי להם, ג' ו-ד', מתאחדים, והקב"ה, "אלופו" של עולם, נמצא עמם ונעשה אגד, אחדות ושלום.



תגובות הוסף תגובה
1.ישתבח שמועודד22/12/06
בניית אתרים