האות צָדִי

 
אותיות נוספות
האות אָלֶף
האות בֵּית
האות גִּימֶל
האות דָּלֶת
אותיות נוספות
האות וָאו
האות זַיִּן
האות חֵית
האות טֵית
האות יוּד
האות כָּף
האות לָמֶד
האות מֵם
האות נוּן
האות סָמֶך
האות עַיִן
האות פֵא
האות צָדִי
האות קוּף
האות רֵיֹש
האות שִׁין
אותיות נוספות

 

משמעות וצורה

שמה של האות הניצבת במקום השמונה-עשר באל"ף-בי"ת הוא צד"י (מסכת שבת דף ק"ד, א'). אולם רגילים לקרוא לה גם צדי"ק, בעיקר בשל הסדר הרצוף של האותיות צד"י – קו"ף, העשוי להישמע גם: צדיק - קוף.

נכונותו הגדולה של הצדיק להכניע את עצמו בענווה לפני הבורא, מתבטאת באורח ציורי בצורתה של האות צ', כפי שהיא נכתבת בספר התורה. האות מורכבת מ-נ' כפופה המסמלת ענווה. כאן, בהיותה חלק מהאות צ', צורתה כפופה עוד יותר. הדבר נעשה כדי לאפשר לאות י', המסמלת את הבורא, לשכון עליה ("מגן דוד").

צורת האות י' השוכנת על ה-נ' הכפופה, מתפרשת באורח סמלי כרוכב היושב על גב סוסו, בכך היא מרמזת אל ה', שכביכול, מנמיך את עצמו, כדי ללכת עם בניו בכל אשר ילכו, ויוצא עמם אף לגלות.

צ' כפופה וצ' פשוטה (סופית)

בדברו על הרמזים של אות זו, על שתי צורותיה, אומר התלמוד: "צדי כפופה, צדי פשוטה - צדיק כפוף, צדיק פשוט". האות צ' הכפופה מופיעה בתחילת מילה או באמצעה, וה-ץ' הזקופה - בסופה. אות זו מסמלת את צדקותו של ה' ואת בני האדם הצדיקים זו סיבה נוספת להיגוי שמה כצדיק כמוסבר לעיל.

האות ן' הסופית מסמלת את העולם הבא, כפי שהוסבר לעיל, ועל דרך זו מסמלת ה-ץ' הסופית את הגמול הסופי שיזכה לו הצדיק בעולם הבא (רש"י מסכת שבת דף קד, א). לעומתה, מסמלת הצ' הכפופה את ענוותנותו ואת הכנעתו של הצדיק לפני הקב"ה בעולם הזה. לפי מידת ענוותנותו והכנעתו נקבע חלקו לעולם הבא. שהרי באותה מידה הוא יקיים את רצון בוראו. ככל שיכניע את עצמו במסירות נפש לרצון ה' בעולם הזה, כן צפוי לו עתיד טוב יותר בעולם הבא.

דמותו של צדיק

צ' מייצגת צדקות – צדקות אלוקית וצדקות אנושית. התואר צדיק מתייחס בראש וראשונה לקב"ה, הנקרא בשם "צדיק וישר" (דברים ל"ב, ד'), כי כל הנהגתו היא בצדק וביושר.

שלמה המלך, בדברו על "צדיק יסוד עולם" (משלי י', כ"ה), אומר זאת על הקב"ה, המפרנס את העולם כולו. האות צ' מסמלת את הצדק שהקב"ה עושה עם בני האדם. בצדקתו הוא נותן להם דעת, חכמה, בינה, פתחון פה ומענה לשון, שכל העולם כולו מתקיים על ידן.

המונח 'צדיק' מתייחס גם לבני אדם ההולכים בדרכו של ה'. הם מתנהגים ביושר, בצדק ובאמת. כשם שהקב"ה, הצדיק העליון, מקציב לכל נברא את המידה שהוא זקוק לה מבחינת הזמן, המקום והחומר, כך גם הצדיק מספק את כל צורכי האנשים שבסביבתו בכל מצב. חייו של אדם זה הם נתיב ארוך ובלתי פוסק של צדק, אשר אינו מעוות על ידי האינטרסים האישיים שלו. הצדיק משקיף על כל דבר בצורה אובייקטיבית, כפי שנאמר בתורה (דברים ט"ז, כ'): "צדק צדק תרדוף".

התהליך שעובר האדם כדי להפוך לצדיק, הוא תהליך אינסופי. ככל שמעמיקה מודעות האדם לחכמת ה' ולגדולת תורתו, כן גוברת אצלו שליטת הנשמה על הגוף. דברי-הימים ותורת המחשבה מלמדים אותנו, כי הצדיקים מוסיפים להתעלות מבחינה רוחנית גם כאשר גופם דועך. לכך רומז גם ערכה המספרי של האות צ' – 90. זהו גיל אשר האדם מוכן להקדיש את עצמו כליל לעבודת ה'. פירושה המקובל של אמרת חז"ל: "בן תשעים לשוח" (מסכת אבות ה', כ"א) הוא, שבגיל תשעים מתחיל גופו של האדם להתנוון. אולם רבנו יונה בפירושו למסכת אבות מפרש את המלה "לשוח" כמרמזת לשיח מתמיד עם הבורא, קשר מלא תפילה וכיסופים. זהו גיל שהאדם מוכן לשקוע בו בתפילה ולקיים קשר מתמיד ורצוף עם בוראו.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים