האות רֵיֹש

 
אותיות נוספות
האות אָלֶף
האות בֵּית
האות גִּימֶל
האות דָּלֶת
אותיות נוספות
האות וָאו
האות זַיִּן
האות חֵית
האות טֵית
האות יוּד
האות כָּף
האות לָמֶד
האות מֵם
האות נוּן
האות סָמֶך
האות עַיִן
האות פֵא
האות צָדִי
האות קוּף
האות רֵיֹש
האות שִׁין
אותיות נוספות

 

ירידה רוחנית ומצוות התשובה

בפירוש התלמוד לאותיות הא"ב מובאות עד האות ר' ידיעות על אודות הבורא, על אודות המצוות השונות וכן על השכר המצפה למקיימיהן. לעומת זאת, האות ר' מסמלת את הרשע. קיים כאן שינוי כיוון ברור. לראשונה מופיעה בפירוש התלמוד לאותיות הא"ב הוקעה חד משמעית למעשי רשע. אנו לומדים מכאן כי לעתים עלינו לגנות התנהגות הרסנית ולהקיא מתוכנו את הנוהגים ברשעות. ברם, בד בבד עם הקדשת תשומת לב מיוחדת לכלל מוסרי חשוב זה, עלינו לזכור כי גם לחוטא ניתנת אפשרות לשוב, ובעקבות תשובתו עלינו לקבלו כאילו לא חטא. ה' מוכן לסייע לחוטאים השבים אליו; הוא מצפה לשיבתם, וימינו פשוטה לקבל אותם. וכך הוא מכריז: "בני, פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודו של מחט, ואני פותח לכם פתחים, שיהיו עגלות וקרונות נכנסים בהם" (מדרש שיר השירים רבה ה', ב'). סיוע שמיימי זה עוזר לאדם שנכשל, לנצח במאבק להשבת הרוחניות שאבדה לו. הוא מסייע לו לחיות שוב בהרמוניה מושלמת עם הקדוש ברוך הוא, כשם שהאות ק', המסמלת קדושה, והאות ר', המסמלת רשע, חיות יחד בשלום בסדר אותיות האל"ף בי"ת.

רגלה של האות ק' הסמוכה לאות ר', תלויה באוויר כדי לסמל, שכאשר ישוב החוטא מדרכו הרעה, הוא ימצא נתיב פתוח אל תוך לבה של הקדושה, אל מקום שכינת ה'. לו היה צידה השמאלי של האות ק' סתום לגמרי, היה על האות ר' (רשע) לחפש מעבר דרך קרקעיתה של האות ק', או אז היתה התשובה קשה, וקבלת הפנים לא היתה חמה. עתה, כשצדה של הק' הפונה אל הר' - פתוח, יודע החוזר בתשובה שפתוחה לפניו הדרך להגיע אל חצרות ה'.

ר' וש'

צירוף האותיות ר' ו-ש' יוצר את המילה רש, שפרושה ציווי לרשת, לנחול, כמו שאמר משה לבני ישראל: "נתן ה' אלוקיך לפניך את הארץ, עלה רש" (דברים א', כ"א). עם זאת, את האותיות רש ניתן לנקד גם – רש (עני), כמו בפסוק: "ולרש אין כל" (שמואל-ב' י"ב, ג').

תורת הקבלה רואה באות ר' סמל לשני מונחים סותרים אלו. האות ר' נראית כפרוזדור שדרכו יכול האדם להגיע אל המרומים. אם הצליח להגיע לדרגה גבוהה של התעלות רוחנית, יש בידו להוריד שפע וברכה לארץ. ברם, אם האדם נותר קשור בעבותות הגשמיות, ומעדיף שלא להתעלות, בכך ניתק הקשר שלו עם השמים. הברכות יחדלו, והוא יוותר רש. כשלונו להתעלות לדרגות הרוחניות הנישאות, יגרום לו להיות רש, כלומר לשקוע בתהומות של עוני רוחני ומוסרי כאחד.

ראש וראשון

מדרש "אותיות דרבי עקיבא" מזהה את האות ר' עם המלה ראש, אתחלתא או ראש דבר. המדרש מפרש: "רי"ש – ראש, זה הקדוש ברוך הוא, שהוא ראש לכל העולם וסופו". למעשה, שמה של האות רֵיֹש זהה למלה ראש בארמית.

המלה ראש, הקרובה למלה ראשון, מתארת את נצחיות ה'. "כה אמר ה'... אני ראשון ואני אחרון, ומבלעדי אין אלוקים" (ישעיה מ"ד, ו'). המונחים 'ראשון' ו'אחרון' הם ביטויים מושאלים, והנביא השתמש בהם כדי לשבר את האוזן. למעשה, ה' הוא למעלה מן הזמן, הוא אינסופי ונצחי (מורה נבוכים א', נ"ד). ישראל קיבלו על עצמם את ה' לראש, למלך. גם ה' הכתיר אותם בתואר 'ראש', כמו שנאמר (דברים כ"ח, י"ג): "ונתנך ה' לראש" ("אותיות דרבי עקיבא"). פירוש הדברים הוא: עם ישראל יהפוך לדוגמה ולמופת, הוא יהיה הראשון במעלה לגבי כל האומות. תמורת העובדה שעם ישראל יעבוד את ה' בלב ונפש, ישפיע ה' עליו שפע ברכות אשר אין להן אח ורע, ושפע זה ישכנע את שאר האומות ללכת בדרכו של עם ישראל.

למרבה הצער, היו תקופות שעם ישראל המיר בהן את מנהיגותו של הקדוש ברוך הוא, הקרוי ראש, בהנהגה מזוייפת, דמויית ראש.

בלכתם במדבר מרדו בני ישראל בה' באומרם: "נתנה ראש ונשובה מצרימה" (במדבר י"ד, ד'). הראש, המנהיג, שביקשו היה אליל (רש"י). תוצאות התנהגות זו היו הרות אסון. ומכאן המסקנה, שרק כאשר עם ישראל יצעד בדרך המקרבת אותו לה', הוא יזכה לברכות שמים, יהיה אור לגויים, וכל העמים ילכו בעקבותיו.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים