הנשמה בת אלמוות

מאמרים נוספים
הניסיון - אתגר
מטרת בריאת האדם
"כי זה כל האדם"
האדם נברא יחידי
מאמרים נוספים
טיפוח צלם האלוקים שבאדם
האדם מול המחשב
תפקיד האדם להגיע למדרגות רוחניות גבוהות
הגוף בשירות הנשמה?
כיצד זוכים לחיי נצח?
הנשמה בת אלמוות
הקשר בין הגוף לנפש
מימד הנצח בחיים
ערך החיים
נצחיות הנשמה
הנשמה נוטשת את הגוף
העולם הבא
החיים – כחלום, המוות – כיקיצה
גלגול נשמות
נשמת האדם קשורה לגופו
מאמרים נוספים

מתחילת יצירתו של האדם נוצרה בו מזיגה מיוחדת של גוף ונשמה. התורה מתארת את בריאת האדם באומרה: "וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה, ויפח באפיו נשמת חיים" (בראשית ב', ז'). בגופו של האדם, שאינו אלא חומרי, עפר מעפרות האדמה, נופחה נשמה עליונה מפיו של הבורא עצמו. מזיגה זו הינה היוצרת את ה'אדם'.

שני מרכיבים ראשיים אלו של האדם, גופו ונשמתו, משתייכים לתחומים שונים לחלוטין. בהתאם לכך, למרות היותם דרים בכפיפה אחת, חלים עליהם חוקים שונים. על הגוף חלים כל הכללים הקיימים בעולם החומר. אחד הכללים הבסיסיים הוא שחומר אינו יכול להתקיים לנצח. כל חומר עתיד במוקדם או במאוחר להתפרק ולהתכלות. לעומת זאת, באשר לנשמה המצב שונה. הנשמה הינה רוחנית וטהורה, ואין לה שייכות כלשהי לעולם החומר. מסיבה זו החוקים הפיסיקליים אינם חלים עליה, והינה בת אלמוות. מעצם היות הנשמה יישות בלתי חומרית, נובע שהיא אכן תתקיים לנצח.

על פי הסבר זה נבין, מדוע לא נאמרה בתורה הבטחה, שכגמול על קיום המצוות, תמשיך הנשמה להתקיים בעולם הנשמות. הקיום הנצחי הינו 'טבעי' באשר לנשמה. הרי כל דבר רוחני אינו כלה, אין איפוא צורך להזכיר זאת. החידוש בתחום זה הינו בתופעה ההפוכה: ייתכן שנפש כלשהי תאבד ותכלה! ואכן אפשרות 'נסית' זו מופיעה בתורה כעונש על חטאים חמורים. עונש זה נקרא 'כרת', הנפש נכרתת ואובדת. יש להוסיף, שאדרבה, דווקא לנוכח העובדה שהתורה מבליטה את עונש כריתת הנפש במקרים חריגים, משתמע בבירור, שמי שאינו נגוע בעוונות אלו, תתקיים נפשו לנצח.

השאלה אם יחיה האדם לנצח או שחלילה תכלה נפשו, תלויה בשאלה הגורלית עם מי משני מרכיבי אישיותו מזדהה האדם - עם גופו או עם נשמתו.

גוף האדם מלווה אותו כל שנותיו. ומעבר לכך, פעילות חלקו הגופני על פי רוב בולטת יותר. לנוכח זאת, עלול הוא לשכוח את העובדה שנופחה בו נשמה אלוקית. עלול הוא לראות בגופו את חזות הכל. עלול הוא לאכול, לשתות ולחיות במשך כל ימי חייו כשאר היצורים שיש להם גוף. ולעומת זאת, את חלקו הרוחני עלול הוא לזנוח ואף לנוון. במקרה זה ייכלל האדם בקטיגוריה של אלו, שאפילו בחייהם הינם קרויים מתים, שהרי ניתנה לו בחירה חופשית, ולמרות זאת לא בחר בחיים!

קיימת אפשרות נוספת. האדם יכול לחיות את חייו בהזדהות מוחלטת עם היסוד הרוחני המצוי בנשמתו. לפעול בהתאם להוראותיה ולראות בחלקו הגופני גורם המסייע לפעילות הנשמה. אדם החי את חייו באופן זה, הינו החי כראוי את חייו עלי אדמות, והוא זה שיזכה לחיי נצח לעתיד לבוא בעולם העליון.

בניית אתרים