שני זרעים שכבו זה לצד זה באדמה הדשנה באביב.

הראשון אמר: "אני רוצה לגדול! אני רוצה לשלוח את שורשי עמוק אל תוך האדמה, ולשלוח את נבטי מעבר לשכבת הקרקע שמעלי... אני רוצה להצמיח עלים, ניצנים, ולהודיע על בוא האביב... אני רוצה לחוש בחמימות השמש על פני ובברכת טל הבוקר על עלי הכותרת שלי!" והוא גדל.

לעומתו, הזרע השני אמר: "אני חושש שאם אשלח את שורשי אל האדמה, לא אמצא מאומה בחשיכה. אם אעשה את דרכי אל האוויר, ייפגעו נבטי הקטנים... אם אפתח את עלי, יבוא חילזון ויאכל אותם. ואם יהיו לי פרחים, יבוא ילד ויקטפני. עלי להמתין עד שאחוש בטוח", והוא אכן המתין.

תרנגולת שטיילה בחצר מצאה את הזרע שהמתין ואכלה אותו.

לסיפור החביב על אודות שני הגרעינים יש מה ללמד אותנו, כהורים.

אנו משתדלים לחנך את ילדינו למידות נפש טובות כמו שליטה, איפוק, סובלנות, כבוד, אהבה, וכן הלאה. מאלפים אותם גם דעת בכל הקשור לחכמת חיים, להשקפה נכונה ולמבט נכון על העולם. דואגים להם לכל צרכיהם - מזון, ביגוד, בריאות, השכלה, מידע ועוד.

את כל אלו אנו משתדלים להעניק לילדינו ביד רחבה, בשמחה ובעין טובה.

לעתים, מתוך עודף רצון טוב, מתוך פרישת חסות מוחלטת על הילד, אנו מאבדים ערך מאוד חשוב, את הרצון לצמוח.

בפרישת חסות מיותרת, אנו מצמצמים במו ידינו את עולמו של הילד, מעניקים לו הכול ומכניסים אותו לבועה. הוא חי בתחושה שכל מה שנמצא מחוץ לאותה בועה מהווה עבורו סכנה, קושי ואתגר בלתי אפשרי.

הילד קולט את המסר יפה, הוא מחזיק היטב "בסינר," מתרפק על החיבוק החם ומסרב לצמוח, לגדול, לחדול מלהיות תלותי ולהפוך ממקבל לנותן, לעצמאי שיש לו אפשרות לגדול.

ה "סינר של אמא" הוא טוב ונעים, אך רק כמצע להתפתחות, כבסיס לגדילה אמיתית ולצמיחה איכותית. "סינר "העוטף חזק מדי, שמחבק ומכסה את העולם שבחוץ, מפחד שמא ההתנתקות תבוא מוקדם מהצפוי, מפסיק להיות "סינר" מחבק, הוא הופך לסינר חונק.

בניין נכון של אישיות הילד מצריך, בדיוק כמו הזרע שבאדמה, מצע שיש בו את כל המרכיבים המאפשרים התפתחות טובה. אולם זאת מתוך הכרה ברורה שנפשו של הילד אינה ברשותנו, אלא היא הופקדה בידינו כדי לספק לו את מיטב הכלים, כדי שתוכל להגשים בעצמה את הדרך שהתווינו לילד, דרך התורה.

פעמים, ההורה מביט בצער אחר בנו המגלה עצמאות. הוא חש כאילו הבן מתרחק ממנו. שוב הוא אינו אותו ילד מתרפק, מתחבק, הזקוק ללטיפתו ולקרבתו היום יומית. הוא שוכח שזו המטרה. כי כדי לגדול ולצמוח צריך להתמודד, להתאמץ, לצאת מהחממה הנעימה ולחיות את החיים האמיתיים.