ירושלים עיר הנצח

מאמרים נוספים
עידן חדש?
ביום נפול המגדלים
שורשי הסכסוך הפלסטיני
הזכות על הארץ
מאמרים נוספים
סימני הגאולה מתקרבים
גוג ומגוג והמלחמה באחרית הימים
עולם חדש
מאמרים נוספים

 

נפתח בסיפור אישי:

כותב השורות התגלגל לפני כשתים עשרה שנה לטיסה בת שבע שעות מאירופה לארצות הברית. שכני לספסל, ענק שגובהו מעל שני מטר, אזרח הולנדי, היה שקוע בקריאת עיתון מארצו. עד שלפתע הוא פנה אלי בשאלה:

-          אתה יהודי?

-          כן!

-          מאיפה?

-          מישראל.

-          אה, יופי! רציתי לברר, כמה יהודים חיים בישראל?

-          בין 4 ל-5 מיליון.

המתעניין ההולנדי מוציא את ראשו מהעיתון בפתאומיות ופרץ בצחוק אדירים... חה, חה, חה... 5 מליון...

דקות ארוכות הוא לא פסק לצחוק: 5 מיליון... אתה שקרן! אבל זה לא נורא – הוא הוסיף, אתה שייך לעם של שקרנים...!!

-          למה? כמה יהודים אתה חושב שגרים שם??

-          אתם? בישראל? 50 מיליון! אם לא 500 מיליון?!!

-          מה? חצי מיליארד אנשים בישראל? אפילו עם כף נעליים לא תוכל להשחיל לשם כל כך הרבה אנשים. ראית פעם את ישראל במפה העולמית?

-          לא, ענה ההולנדי, בגאוגרפיה אני לא כל כך מתמצא, אבל עיתון אני עוד יודע לקרוא!

הוא פתח את העיתון והראה כיצד בעמוד הראשון, בתוך שלוש כותרות מרכזיות, מוצאת ישראל את מקומה. אמנם, כמובן, בהקשר בלתי מחמיא בעליל, אך – מופיעה!

-          תבין, בבקשה, אנחנו מהמדינות הקטנות ביותר בעולם בשטח ובאוכלוסיה. האם שמעת אולי על ירדן? לא? ובכן, ירדן היא המדינה הצמודה ביותר אלינו, עם גבול משותף של מאות קילומטרים, והיא מסוגלת לבלוע בגודלה את מדינת ישראל! אולי קראת גם עליה בעיתון?!

-          לא, חד משמעית, לא!!

-          אז למה עלינו כן?? - - -

תופעה זו, שכולם מקבלים אותה בטבעיות ובהבנה, טעונה הסבר לוגי כלשהו המניח את הדעת. איזו הצדקה יש לנתח הכל כך לא פרופורציונלי ש"זוכה" לו ישראל בכלי התקשורת?? איזה ענין תקשורתי מוצא הבלגי, הגרמני, הצרפתי או האמריקאי, בחבל ארץ קטנטן, שגודלו כראש סיכה במפת העולם, גדוש בבעיות ובסכסוכים בלתי מובנים? והרי מוקדי מלחמה "אטרקטיביים" לא חסרים על פני הגלובוס. אם כן, מה מיוחד ומרתק כל כך בסיפור היהודי – ישראלי?

דוגמא נוספת לגודל הפרדוקס, הוא סיפור "ועידת דרבן". ועידת דרבן כונסה בדרום אפריקה על ידי האו"ם. במשך עשר שנים עמלו אנשי האו"ם לכנס נציגים מלמעלה מ-160 מדינות, במטרה "לטפל" בכ-210 מוקדי סכסוך בעולם. אחת המטרות היתה גם לעסוק במדינות שעדיין משעבדות עבדים בתת תנאים, וכן הלאה...! בסופו של דבר, במשך 14 ימי הכינוס עסקה הועידה בכ-95% מזמן עבודתה, בדיונים, בהצהרות, בהחלטות ובגינויים נגד... מדינת ישראל!

גם לו יצוייר שמדינת ישראל היתה אכן עוסקת במעשי רצח בלתי פוסקים, כפי שניסה לומר גדוד השקרנים בדרבן, הרי שגם אז, היקף כה אדיר של דיונים היה אומר דרשני! יותר מכל השקרים השפלים והאכזריים שנאמרו שם על מדינת ישראל, האקורדים הצורמים החזקים ביותר הינם מהדיספרופורציה, מחוסר האיזון הטוטלי, מקנה המידה המעוות. כמה אנשים גרים שם בסך הכל? מה גודלה של "השכונה" המדוברת ביותר בעולם? וכי יש שם נפט? כסף? חיטה? אולי מלחמה? ברואנדה לבד נהרגו למעלה ממילון וחצי בני אדם בין השנים 1994 ל-1995. כמה אנשים בעולם יודעים על כך? מדוע זה לא מעניין? כמה אחוזי גינויים הם "גרפו" בשל כך מהאו"ם? מדרבן? תאמרו – איזור מרכזי במזרחי התיכון?! הרי מאז עידן המטוסים – כבר אין מושג כזה!!

בצר לנו, אנו פונים שוב לספר הספרים במטרה לחפש ולבדוק, האם הקנה לנו הבורא את הכלים לדעת ולהבין מראש, מדוע אמורה ישראל, ובמרכזה ירושלים, להחשב לנושא כה מעניין גם בעידן המודרני!

לא נעסוק עתה בפרספקטיבת הנבואות שנכתבו על ירושלים בסקירה רטרו-היסטורית. אנו חפצים לעסוק במצבנו עתה. למרות זאת, לא נמנע מלהזכיר את הכיבושים עצמם במשך 2000 השנים האחרונות:

בשנת 70 נכבשה ירושלים על ידי הרומאים ששרפו את בית המקדש.

בשנת 324 נכבשה ירושלים על ידי הביזנטים.

בשנת 617 נכבשה ירושלים על ידי הפרסים.

בשנת 628 נכבשה ירושלים שוב על ידי הביזנטים.

בשנת 638 נכבשה ירושלים על ידי המוסלמים (הכליף עומר).

בשנת 720 נכבשה ירושלים על ידי אביסייר (מצביא מוסלמי).

בשנת 1000 נכבשה ירושלים על ידי הפטאמים (מוסלמים).

בשנת 1071 נכבשה ירושלים על ידי הסלג'וקים.

בשנת 1098 נכבשה ירושלים שוב על ידי הפטאמים.

בשנת 1099 נכבשה ירושלים על ידי צאלח א-דין.

בשנת 1229 נכבשה ירושלים על ידי פרידריך השני.

בשנת 1244 נכבשה ירושלים על ידי המונגולים.

בשנת 1244 נכבשה ירושלים על ידי מאזן (מצביא מונגולי).

בשנת 1516 נכבשה ירושלים על ידי התורכים.

בשנת 1917 נכבשה ירושלים על ידי האנגלים.

בשנת 1948 חזרה ירושלים באופן חלקי לידי היהודים, ובשנת 1967 היתה ירושלים לבירה גדולה ומשמעותית של ישראל.

כאמור, תלאותיה של ירושלים בעבר לא ידונו כאן בהרחבה, אם כי מן הראוי להביא קוריוז קטן, אך מרתק בהחלט!

בעיצומם של כל הכיבושים הללו נחרשה ירושלים על ידי כובשיה עד היסוד כתשע פעמים(!). למרות זעזועים קשים אלו נותר מקום אחד כשהיה, ללא שינוי וללא ההרס הטוטלי שהביאו בכנפיהם החורבנות החוזרים ונשנים.

מקום זה הוא הכותל המערבי!

הכותל המערבי שרד את הכל ונותר גאה ורם כשהיה. מי מחזיק אותו? דבר האלוקים מבטיח זאת מראש: "דומה דודי לצבי וגו', הנה זה עומד אחר כתלנו, משגיח מן החלונות, מציץ מן החרכים" ("שיר השירים" ב', ט'). חז"ל "מתחייבים" במדרש שנכתב לפני 1500 שנה לפחות: "הנה זה עומד אחר כתלנו – אחר כותל המערבי של בית המקדש, שנשבע לו הקב"ה שאינו חרב לעולם" (מדרש שיר השירים פרשה ב, ט. מדרש איכה רבתי פרשה ג', ל"ב). מי נתן לחז"ל את הכח "לקחת סיכון" זה? מה היה קורה לו היו המונגולים, לדוגמא, בוחרים להחריב את הכותל? מנין ידעו חז"ל שכל כובשי ירושלים לדורותיהם לא יהרסו את הכותל המערבי?

רק אנשים האומרים מילים הנאמרות ברוח הקודש, מסוגלים ליטול אחריות כה ארוכת טווח ובעלת משמעות כה חיונית. רק מי ששולט בטבע ומנווט את היסטוריה כולה, יכול לגלות לעבדיו הנביאים ולחכמים שבאו אחריהם, מראשית את האחרית!!

נשוב עתה לירושלים של שנות ה-2000, ירושלים של "עין הסערה", זו שדורשים ממנה להיות "דו-לאומית", או לפחות "בינלאומית", זו המזדעזעת לא אחת מקולות הזוועה המושמעים על ידי המרצחים המתאבדים, זו המבכה על בניה המומתים, הפצועים, הנאנקים. נשתדל להציב את עיר הנצח בפרספקטיבת דברי הנצח.

כך נאמר בנביא: "משא גיא חזיון מה לך איפה כי עלית כולך לגגות" (ישעיה כ"ב, י'). הנביא ישעיהו מגדיר את ירושלים בשם: גיא חזיון. חז"ל בתלמוד מסבירים: ומדוע נקראת שמה "גיא חזיון"? משום שהכל מסתכלין שם (מסכת תענית דף כ"ט). הנביא ישעיהו קבע שירושלים תהיה "מרכז התעניינות עולמי" לנצח... חרף כל המאמצים להדוף אותה מהכותרות ומההתעניינות העולמית, יעלו כולם לגגות במטרה לראות ולדעת מה נעשה כרגע בירושלים.

אמנם כיום אין צורך לעלות לגגות למטרות צפייה, הסי. אן. אן. עושה זאת בעבורנו בהצלחה לא מבוטלת, אולם ההתעניינות נותרה כשהיתה...!!

אין לכחד כי במהלך השנים הפכה ירושלים ל"קדושה" גם עבור הנצרות, ולאחר מכן גם עבור האיסלם. אולם לנוכח עובדה זו, עוצמת השאלה רק תתחזק! אכן, מדוע מצאו בה כולם עניין כה רב? מה מייחד אותה יותר מכל בירה אחרת בעולם?

הבה נפנה את לבנו אל יתר דבריו של הנביא זכריה: "הנה אנוכי שם ירושלים סף רעל לכל העמים סביב וגו'. והיה ביום ההוא אשים את ירושלים אבן מעמסה לכל העמים, כל עומסיה שרוט ישרטו, ונאספו עליה כל גויי הארץ" (פרק י"ב, ב'-ג'). אם נתבונן היטב בפסוקים, נמצא כי לשכנים הקרובים, "לכל העמים סביב", נקראת ירושלים "סף רעל", ואילו לשאר יושבי כדור הארץ, היא נחשבת כ"אבן מעמסה" – "ביום ההוא אשים את ירושלים אבן מעמסה לכל העמים".

כיום, ברור יותר מאי פעם, כי הקטליזטור ("סף רעל") של האיבה המופנית כלפי ישראל, היא בעיקר ירושלים!! אם נצפה במהדורות החדשות במדינות השונות השוכנות סביב ישראל: סוריה, לבנון, אירן, עירק, מדינות המפרץ, ואף בסעודיה ובמצרים, נראה את הקריין מדבר, ואחריו – תמונתה של ירושלים, כאילו היתה זו בירת ארצו...! מדוע? מה קרה למֶכָּה, המקום המקודש ביותר למוסלמים? האם לא היה ראוי שהיא תופיע ברקע?

במודלים של אימוני המלחמה באירן, מסתערים, איך לא, על ירושלים! ואף במצרים, אם תתבקש המצלמה לצלם אובייקט מלחמתי, היא תציב את ירושלים במרכז. ושוב, מהו הכינוי שבו מכנים המרצחים את פרץ האלימות שהחלו בו בספטמבר 2000? "אינתיפדת אל אקצא" - מלחמת ירושלים! ללא ספק – ירושלים היא בהחלט כיום "סף רעל" לעמים שסביבה!!

מצד שני, לכל עמי העולם היא מהווה "אבן מעמסה". "כאב הראש" שירושלים "עושה" לעולם, לאו"ם, לתקשורת, לדיפלומטים, ל"רודפי השלום", לאיחוד האירופי, ולמי לא, הפך זה מכבר למיגרנה קבועה...

ההגדרה בת 2400 השנים, היא כה מדויקת, עד שמן הראוי לקרוא אותה שוב: "אשים את ירושלים אבן מעמסה, לכל העמים... כל עמסיה שרוט ישרטו, ונאספו עליה כל גויי הארץ..."כל עמסיה" – כל מי שמבקש לטפל בעניינה, ואפילו כוונתו לסייע לה, "שרוט ישרטו" - מיד הוא מרגיש כי ה"אבן" כבדה מאד ואי אפשר לשאתה. צוותים של מומחים, דיפלומטים, אנשי שלום ואנשי מלחמה כאחד ניסו לטפל בה, אך איש מהם לא מצא ולא ימצא את הנוסחה הגואלת שתביא לפתרון בעיית ירושלים!

כל מוצא, יומרני ככל שיהיה, לא יצדיק אפילו את הנייר שעליו הוא נכתב. בירושלים אין שולטים חוקי היסטוריה. את ירושלים לא ניתן לשייך לקטגוריות אנושיות או ארציות. ירושלים היא עיר האלוקים. כאשר יתחילו להתרחש מאורעות משמעותיים בירושלים, הדברים יקרו בקצב ובאופן שונה לחלוטין מזה שאליו הורגלנו.

יהיה זה קצב מואץ של גאולה הממהרת לבוא. אמנם חבלי הלידה של גאולה זו יהיו קשים, עדיין עתידים אנו לצלוח מלחמות, איומים ובדידות, אולם התהליך הינו ודאי והסוף הטוב מתקרב בצעדי ענק.

 

אין היגיון מדיני, חומרי, במיקומה המרכזי של ירושלים בעבר או בהווה.

אין כל יחס ממשי בעיסוק סביב ירושלים הן בכלי התקשורת העולמיים והן בין אויביה של העיר.

הסיבה לסטיה בלתי מציאותית זו היא אלוקית, והיא, ורק היא, מסבירה את התופעה, כפי שאמנם הסבירוה הנביאים שחזו מראש את עתיד העיר.

הן המלחמות והן "נסיונות הפיוס" סביבה, שורטטו מראש, כולל יעודה הסופי, שידון בהמשך.

5. כל הבקשות לבחון את העיר בתפיסות המקובלות, הינן היפוטטיות בלבד.



תגובות הוסף תגובה
1.מדהים (לת)אליעזר14/07/10
בניית אתרים