הרקע הרוחני לגזירות היוונים

הגורם הישיר לפרוץ המלחמה נגד היוונים היו הגזירות שגזרו אנטיוכוס ועושי דברו על עם ישראל. אולם על פי אמונתנו, הללו לא היו מסוגלים להרע לעם הקודש, אלמלא קדם לכך רקע מתאים מצד ישראל. כלומר, עם ישראל הוא שקידם את הרעה. שנאת הגויים לישראל קיימת במלוא תוקפה בכל עת ובכל שעה, אך זממם אינו יכול לצאת אל הפועל, אלמלא קיימת בקרב עם ישראל חולשה רוחנית. נמשיל זאת לחיידקים מפיצי מחלות. גוף מחוסן מסוגל לדחות בקלות יחסית חיידקים התוקפים אותו. לעומת זאת, גוף חולה משול לפירצה הקוראת לגנבי-המחלות להתקרב אליו ולפגוע בו.

בימים ההם היתה עבודתם הרוחנית של ישראל בשפל. אילו אך היו ישראל עובדים את בוראם בהתלהבות ובחרדת קודש, לא היו היוונים מסוגלים להרע להם, אולם מאחר שהעם התרשל בקיום המצוות, גברה ידם של שונאי ישראל, והללו גזרו גזרות על לימוד התורה ועל קיום שאר מצוותיה. על פי אותה אמת מידה, לא היו החשמונאים מסוגלים לנצח את אויביהם, אלמלא התעוררו להוסיף אומץ בעבודת הבורא. חרדתם הרוחנית של מתתיהו ושל בניו הצדיקים ואהבתם את בוראם הן שהכשירו את הקרקע לנצחון הכביר ולחידוש העבודה בבית המקדש.

היוונים גזרו גזירות על השבת, על המילה ועל קידוש החודש. השבת וברית המילה הינם סמלים מובהקים המבליטים את הברית בין הקב"ה לעמו ישראל. הם גם המבדילים בין ישראל לאומות העולם. לכן, מובנת היטב התנכלותם של אויבי ה' למצוות אלו. אולם מדוע גזרו היוונים דוקא על ענין קידוש החודש, מהי הייחודיות של מצוה זו, על פני יתר מצוות התורה? למעשה, כלל גדול נרמז בענין זה. קידוש החודש מצביע על חובת ההתחדשות המתמדת שצריכה להיות נחלת כל יהודי. עם ישראל נמשל ללבנה, שאורה מתחדש תדיר מדי חודש בחודשו. התחדשות זו רצו היוונים למנוע. זו היתה התגובה החיצונית למעשיהם של ישראל. מאחר שמעשיהם נעשו מתוך שיגרה חסרת התחדשות, נתנו לכך היוונים גושפנקה על ידי גזירותיהם.

החשמונאים הפיחו בקרב העם רוח התחדשות והתעוררות פנימית לתורה ולמצוות, עד כדי נכונות למסירות נפש, והיא שעמדה להם לגבור על אויביהם ולבטל את גזירות השמד שגזרו עליהם. זהו הרקע הרוחני לאשר התחולל בימים ההם.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים