ההתיוונות

בעת שלטון היוונים בישראל, היתה בעם תופעה מבישה של התייוונות. כלומר יהודים שהלכו שולל אחרי תרבות יון, ובהמשך אף בגדו בעמם, והם אותם שעמדו בראש המציקים לנאמני התורה. תופעה כזאת, בממדים כה נרחבים, לא ידועה בדורות אחרים של ההיסטוריה היהודית בעבר הרחוק. בהיסטוריה היהודית לא היו קיימות תופעות של "מתבבלים", כלומר, אלו שאימצו לעצמם את דת בבל, ולא היו בגלות אשור "מתאשרים". רק בגלות יון סבלו היהודים מהמתיוונים. תופעה זו אומרת: דרשני!

למעשה, מופיעות בתורה נבואות הרומזות לכל המאורעות שיקרו בעתיד. גם תופעת ההתיוונות נרמזה בתורה. בפרשת התוכחה נאמר: "ורדו בכם שונאיכם" (ויקרא כ"ו, י"ז). חז"ל פירשו פסוק זה: "איני מעמיד שונאים אלא מכם". את הצרות הצרורות הקשות ביותר סבל עמנו מידי בוגדים מבפנים, מתוככי העם. גזירת השמד הראשונה שבה נתקל עמנו היה ב"פולמוס של יוונים", באותה שעה התקיימה נבואת תוכחה זו. השונאים שקמו מתוכנו רדו בנו והצרו את צעדינו.

אחד הגורמים הראשיים לתופעה זו היא העובדה, שמלכות יון התיימרה לדגול בחכמה הנאורה, וכלפי חוץ אף במוסר. קל ליהודים להתנער ולבוז לאורח חיים העטוף כולו בחומריות. לעומת זאת, היופי החיצוני של תרבות יון קסם לקלי דעת, שהיו מוכנים לבגוד בכל הקדוש והיקר ולעשות יד אחת עם שונאי ישראל נגד אחיהם שומרי התורה.

תופעה זו נבעה מעצם מהות יון. מלכות זו ביקשה לעקור ולרוקן מפנימיות העם את קדושת ישראל וטהרתו, ולכן, גם דרך לחימתה בישראל היתה באופן של העמדת בוגדים מבפנים, בוגדים שהיו קשים לישראל יותר מכל. מעין "גייס חמישי".

תופעה זו מעלה על נס את נצחון המכבים. בתקופה כה חשוכה, מול גדודי ענק מאומנים של האימפריה היוונית, ובעיקר מול בוגדים שפעלו למען האוייב, הן ברוחניות והן בגשמיות, גדל ערך הנצחון שהתנהל בסיוע גלוי מה' שוכן מרומים.



תגובות הוסף תגובה
1.עזר מאוד!דני18/02/09
בניית אתרים