הפרשה מדברת אלינו!
כאשר אדם מגלה בבוקר בהיר אחד שטעה בכל מהלך חייו, הוא חש בושה צורבת שאינה נותנת לו מנוח.

פרשת ויגש - רגע סוער אחד
יעקב חשש פן יקרה לבנימין אסון כפי שקרה לאחיו יוסף. והנה, אבוי, האסון שחרד מפניו - התרחש למגינת לבם.

יוסף ואחיו
יוסף זכר היטב את החלומות והיה מודע לכך שהם מהווים כעין נבואה לעתיד. לכן, הם חייבוהו שלא לפעול בניגוד למשמעותם העתידית ולא לגלות לאביו את קיומו.

"אני יוסף"
כאשר אדם נתקל בסתירה בין התנהגותו בפועל לבין הצורה שבה היה עליו לנהוג, הוא מתמלא כלימה. ככל שההתנגשות בין צו ההכרה לבין המעשה הינה חזיתית יותר ובעלת פער עמוק יותר, כן גדלה עוצמת הבושה.

"הכל לטובה"
ההשגחה האלקית מסמנת מטרות, והמהלכים מובילים אליהן בסידרת צעדים שיובנו לבני האדם המעמיקים רק למפרע, לאחר סיום התהליך.

איחוד לבבות ושחר הגאולה
כאשר נבחן את מהלך חייו של יעקב אבינו, נוכל לכוון את דרכנו, לדעת לאן פנינו מועדות ומה מצפה לנו.

מפגשים מן הסוג המקראי
המושל זעם על גניבת הגביע. אנשיו רדפו אחרי האחים והאשימום בפשע. הללו, דחו על הסף את האשמה, ובמו פיהם קבעו את דין הגנב אם ימצא:

בדלנות בארץ גושן
בפעילותו למען השגת היתר מגורים בארץ גושן ורשיון להתעסקות ברעיית צאן, למעשה, הקים יוסף את הגיטו היהודי הראשון. הוא בנה את המודל לבדלנות היהודית.

גלות מצרים
רק לאחר שנות ענות והתגבשות, בתוספת התורה שיקבלו במדבר, ישובו לארץ האבות, חדורי זהות עצמית ונושאי תרבות ייחודית חדשה. תרבות שתשפיע לאחר מכן על העולם כולו.

לא בכה
ברגע הראשון על אדמת מצרים. לעיני מצרים מכובדים, לימד יעקב את בניו, שלעולם אין להכנע כניעה רוחנית, ולו הזעירה ביותר.

בניית אתרים