למען המדוכאים
בשחייה נגד זרם הדעות המקובל בעולם, הציבה התורה את ייסורי מצרים כזיכרון מחייב לנהוג כראוי בעבד ובגר. החוויה המשותפת של הגלות הקשה משמשת רקע ליצירת מצב חברתי טוב יותר.

למנהיגות נולד
כך חוברים יחד חוש צדק מפותח, רתיעה עמוקה מפגיעה ברכוש הזולת, רחמים אין סופיים על הבריות וענווה לתמונתו של משה, לרקע יצירתו של המנהיג האידיאלי.

מסר בתחתית העולם
סוד גיבושנו לעם, דווקא במצרים, הוא החי בנו לעד. הוא מחזיר לנו, לאחר תקופות שקיעה, בכל פעם מחדש את צורתינו המקורית ואת העתיד הצפון לנו.

האמת מאחורי הגמגום
מדוע לא ריפא האלוקים את משה? למה לא העניק לו את כשרון הדיבור המושלם? כלום לא יצליח כך יותר בתפקידו? הלא האלוקים שם פה לאדם!

פרעה ובת פרעה
התכונה של כפיות הטובה, הינה תכונה נפוצה למדי. פרעה היה הראשון שהתעלם ומחק מזיכרונו את הטובה שהשפיע עם ישראל על עמו ועל ארצו.

שתי נשים אמיצות
המס המצרי היה מס עקיף - עבודה ולא כסף. מס העבודה היה רק כיסוי לתוכנית רחבה יותר: דיכויו של העם העברי, השפלתו ולבסוף גם השמדה של חלק מהעם.

דמותו של מנהיג
משה כבד הפה וכבד הלשון נבחר לתפקידו לבל יאמרו הבריות שבכח פיו ובמתק לשונו הוא רכש את אהדת ההמונים.

סנה בוער
כל אלפי שנות הגלות של ישראל נכללו בסנה הבוער. אך הנה, בהמשך, מתגלה הפלא, הגדול שבפלאי תבל - למרות שהאש שולטת בסנה, היא אינה יכולה לו.

הבורח מן הכבוד
הקב"ה מודיע למשה רבינו שבידיו המפתח להושיע את ישראל, והנה, להפתעתנו הרבה, משה בורח מלשאת במשא העם. הייתכן?

להודות לה' ולהכיר טובה
מדוע, לפני שלקחנו הבורא לעם ולפני שנתן לנו את תורתו והנחילנו את ארץ ישראל, הוא חייב אותנו לחיות בבית עבדים נורא במצרים?

בניית אתרים